היא התאלמנה בגיל צעיר וגידלה את שני בניה לבדה. כמה שבועות לפני פסח, נכנעה לעצבות הגדולה ופרצה בבכי ללא מעצור. הבנים לא היו מתוכננים לבוא לחג באותה שנה.

בגיל 54 נמאס לה להיות לבד. לא רצתה לבלות עוד חג כאלמנה. לחברות שהזמינו אותה אליהן אמרה, אל תיתנו לי צלחת בחג, תכירו לי גבר. ככה הוא הגיע. התקשר לפני כניסת שבת ומיד החליטו להיפגש. איש מסורתי. יצא לדרך ברגל. הגיע תוך שעה וחצי ונשאר עד השלב שבו החליט שנוכחות גבר זר בביתה בלילה, פוגעת בכבודה. כשאמר לה שזאת הסיבה שהוא הולך, הבהירה לו שהיא מפנה לו מקום בארון. שלשה שבועות אחרי הם היו מתחת לחופה. היא יושבת מולי. 30 שנה אחרי מאוהבת בו כמו ביום שהגיע לביתה. גם בפסח הזה הוא יהיה איתה והיא כבר לא לבד.

בערב החג, היא לא תלבש את הגלביה הקצרה, אבל למחרת כשיבקרו חברים היא תלך איתה. טוניקה על מכנס ועם סיכה יפה. ככה אוהב האיש שלה. כשהיא מדברת עליו יש לה חיוך ענק וברק של נערה בת 18 בעיניים. אני יושבת מולה מוקסמת, מדמיינת אותו צועד חזרה הביתה באותו לילה קסום ומתכננן במשך שעה וחצי של הליכה, את הצעת הנשואים שלו.