״אז ככה״, היא עונה, ״חייבת לספר לך על קטע שהיה לי עם שמלת האלכסון שלך:
״סביב גיל המעבר, עברתי תקופה נוראית. נתקפתי גלי חום, השמנתי. סבלתי ממצבי רוח קיצוניים ובנוסף, העלמות כמעט מוחלטת של החשק מיני. מבאס. חודשים על חודשים, הרגשתי לא סקסית וכל הנושא היה פשוט לא מעניין״.
״הודו עשתה לי את זה בשנייה״, היא ממשיכה. ״משהו התעורר שם, דמייני.. בוקר, לבושה שמלת אלכסון ,הדפס פרח כחול עם שסע עמוק. חם. אני מחפשת מונית לארמבול.
הודי שמן על טוסטוס, מציע לי מה שנקרא taxi bike. הפנים יפות ,לא מסריח בכלל. מסרבת בנימוס וממשיכה לחפש מונית אמתית.
אני מחייכת אליו ובטון לא מתוכנן, עונה לו, שרק אם יבטיח לנהוג לאט, בזהירות והכי חשוב, שלא יצפצף.
הוא מצידו, מזהה גברת אמיתית, אבל גם קולט את השדר. בטוח שנדמה לו. אין סיכוי שיש פלירטוט בקולי, אני מהרהרת. הוא מבטיח מבטיח והנה עליתי.
השמלה קצרה מידי. אני מנסה לא להצמיד אליו רגלים. מנסה לכסות שלא יראו ולהחזיק מאחור. מצמצמת קירבה ככל שניתן.
תוך שניה אני מבינה, שאין דרך לנסוע על הדבר הזה ולשמור על צניעות. עוד שניה עוברת ואני משחררת.
וואו.. גואה, נוף מושלם. רוח נעימה נושבת על הפנים ועל הגוף. מבלי לחכות שניה, מנשבת בין הרגליים. הרגלים פתוחות לגמרי וגבר הודי שמן, נמצא בינהן.
אני עדיין מחזיקה מאחור, כך מרגיש לי בטוח, אבל מודעת לירכיים, שבמקומות מסוימים צמודות אליו.
אין בושה, אין אשמה. רק אושר ושמחה על הבריאות, שחלק ממנה בא עכשיו, בתחושת החרמנות המטורפת והמבורכת הזאת״.
שמלת אלכסון, קיימת אצלנו בסטוק השנה בשתי וריאציות. ארוכה יותר בשני הדפסים מדליקים של קופים ביער טרופי ירוק, או פילים וקרקס אדום. קצרה יותר ופרחונית, למי שרוצה ללבוש כטוניקה או לנסוע להודו ולרדת איתה לחוף
